זרימת האופציות: איך שוק האופציות מזיז את הנאסדק שלכם
נכתב על ידי נועם ענתר, סוחר חוזים עתידיים ומייסד AntarTrade
גם אם אתם לא סוחרים באופציה אחת, שוק האופציות מזיז לכם את הגרף כל יום. במאמר הזה נבין איך, מאפס, בלי נוסחאות: מה זו אופציה, מי מוכר לכם אותה, מה זה דלתא וגמא, ולמה השאלה ״מי מחזיק את האופציה״ קובעת אם השוק יזוז לאט או בחדות. בסוף מחכה לכם מפה אינטראקטיבית.
מעדיפים לצפות? בסרטון אני מסביר את כל מה שבמאמר. המאמר עובר על אותם דברים בקצב רגוע יותר, ואפשר לחזור לכל חלק כמה פעמים שצריך. ואם משהו עדיין לא יושב, זה בסדר: התיאוריה מבלבלת יותר מהפרקטיקה.
והטכנולוגיה עוזרת לראות את החתיכות: Bookmap מראה את הפקודות בספר, ATAS מראה את הווליום שבתוך כל נר ואת הפוטפרינט, ו־TradeGEX מציג את רמות האופציות. זרימת האופציות היא החתיכה שנשלים כאן.
אופציה היא זכות, לא חובה
בואו נתחיל מדוגמה מהחיים. נגיד שאתם רוצים לקנות דירה, אבל עוד לא בטוחים. אתם משלמים למוכר 20 אלף שקל, קצת כמו ביטוח, ובתמורה הוא שומר לכם מחיר של 2 מיליון לשלושה חודשים.
אם בשלושת החודשים האלה הדירה עלתה ל־2.5 מיליון, אתם קונים אותה ב־2 מיליון, ובסך הכל שילמתם 2 מיליון ו־20 אלף. אם היא ירדה למיליון וחצי, אתם פשוט מוותרים. ההפסד המקסימלי שלכם הוא 20 האלף ששילמתם. זו בדיוק אופציה: זכות לקנות או למכור במחיר קבוע, עד תאריך מסוים, ומשלמים עליה מראש. התשלום הזה נקרא פרמיה.
והמחיר שנעלתם, ה־2 מיליון, נקרא סטרייק, מחיר המימוש. זו המילה הכי חשובה במאמר, תזכרו אותה.
יש שני סוגים: קול היא הזכות לקנות, והיא מרוויחה כשהשוק עולה. פוט היא הזכות למכור, והיא מרוויחה כשהשוק יורד. מעכשיו, כחול זה קול וכתום זה פוט.
מי מוכר לכם את האופציות
כשאתם קונים אופציה, מישהו צריך למכור לכם אותה. ברוב המקרים זה עושה השוק: חברות ענק שתמיד עומדות בצד השני ומספקות נזילות. קניתם, הם מכרו. מכרתם, הם קנו.
שימו לב, הכיוון בכלל לא מעניין אותם. הם לא רוצים להמר אם הנאסדק יעלה או ירד. הם מרוויחים מהמרווח בין מחיר הקנייה למחיר המכירה (ה־Bid וה־Ask), כמו חלפן כספים. אז מה הם עושים? מגדרים. נגיד שעושה השוק מכר לכם קולים. אם השוק יעלה, הוא מפסיד עליהם. אז הוא קונה חוזים עתידיים על הנאסדק. עכשיו אם השוק עולה, על הקולים הוא מפסיד, על החוזים הוא מרוויח, וזה מתקזז.
דלתא: כמה חוזים צריך עכשיו
התשובה היא דלתא. דלתא אומרת כמה חוזים כל אופציה ״שווה״, ובאופן גס, מה הסיכוי שלה לסיים ברווח. היא מספר בין 0 ל־1, והיא קיימת מהרגע הראשון, גם כשהמחיר עוד רחוק מהסטרייק.
סתם דוגמה: עושה השוק מכר 100 קולים בסטרייק 20,200, כשהנאסדק נמצא ב־20,000 ונשאר שבוע לפקיעה. הדלתא כבר בערך 0.4, כלומר 100 הקולים שמכר שווים נגדו כמו 40 חוזים. אז הוא קונה 40 חוזים מיד (100 כפול 0.4). אם הקולים יעלו, הוא יפסיד עליהם וירוויח על החוזים, ויישאר על אפס.
| הנאסדק | דלתא | כמה חוזים צריך | מה הוא עושה |
|---|---|---|---|
| 20,000 | 0.4 | 40 | פותח גידור |
| 20,200 · על הסטרייק | 0.5 | 50 | קונה עוד 10 |
| 20,400 | 0.6 | 60 | קונה עוד 10 |
| 20,600 | 0.7 | 70 | קונה עוד 10 |
כל פעם שהשוק עולה, הדלתא עולה, והוא קונה עוד. השוק יורד, הדלתא יורדת, והוא מוכר בחזרה. בפועל זה לא קופץ במדרגות של 10: הדלתא משתנה קצת עם כל נקודה, והוא מתאזן במנות. והקנייה והמכירה האלה, של עושי שוק ענקיים, הן מה שמזיז לנו את הגרף.
המספרים בקירוב, לאופציה עם שבוע לפקיעה. בשוק האמיתי מדובר בכמויות גדולות פי כמה וכמה.
גמא: כמה מהר הדלתא משתנה
הדלתא אומרת כמה חוזים צריך עכשיו. גמא אומרת כמה מהר המספר הזה ישתנה. הכי קל להבין את זה עם ציונים.
תחשבו על ממוצע מצטבר של כל הסמסטר, כשציון עובר הוא 56, וכל שאלה שווה נקודה. לתלמיד עם 90, שאלה אחת לא משנה כלום, הוא עובר בכל מקרה. לתלמיד עם 20 גם לא, הוא נכשל בכל מקרה. אבל לתלמיד עם 55, כל שאלה מכריעה. וזה הכי חזק בשאלה האחרונה של הסמסטר, לא בהתחלה.
בשפת האופציות, התלמיד עם 90 הוא אופציה ״בתוך הכסף״: הדלתא שלה כמעט 1, והיא כמעט לא זזה. התלמיד עם 20 הוא אופציה ״מחוץ לכסף״, למשל קול בסטרייק 20,500 כשהנאסדק ב־19,000 ונשארו יומיים: הדלתא כמעט 0, וגם היא לא זזה. רק אצל ה־55 הדלתא משתגעת, ועושה השוק צריך לקנות ולמכור כל הזמן.
בתרגום לשוק: ציון העובר הוא הסטרייק, הציון שלכם הוא המחיר, והשאלה האחרונה היא יום הפקיעה. לכן הגמא בשיא כשהמחיר קרוב לסטרייק, וממש לפני הפקיעה. ביום האחרון, תזוזה של 100 נקודות יכולה להזיז את הדלתא מ־0.5 ל־0.67. כשנשאר חודש, אותה תזוזה מזיזה אותה רק ל־0.53.
אז למה זה חשוב לסוחר יומי?
כי במסחר יומי יש פקיעה של אופציות כל יום. יש המון אופציות יומיות, והן תמיד בשאלה האחרונה. הגמא שלהן גבוהה, הדלתא קופצת מהר מכאן ולכאן, ועושי השוק צריכים לגדר כל הזמן. כל הגידור הזה קורה בתוך יום המסחר שלנו, ולכן אנחנו חייבים לשים לב אליו.
מי מחזיק את האופציה? בלם או גז
ועכשיו הדבר הכי חשוב, זה שעושה סדר בכל מה שדיברנו עליו: מי מחזיק את האופציה. האם עושה השוק מחזיק אותה, או הציבור והקרנות.
שימו לב, זו גמא קצת שונה ממה שדיברנו מקודם. מקודם דיברנו על הגמא של אופציה אחת. כאן מדובר בגמא של עושה השוק, בסך הכל. הוא עושה מלא עסקאות, מזה קונה ולזה מוכר, ואנחנו מסתכלים על הממוצע. אם בסך הכל הוא קנה יותר אופציות ממה שמכר, הוא בגמא חיובית. אם הוא מכר יותר, הוא בגמא שלילית. הגמא של האופציה קובעת כמה חזק הוא יגדר. הגמא של עושה השוק קובעת לאיזה כיוון.
גמא חיובית: בלם
נגיד שעושה השוק קנה 100 קולים, והדלתא 0.5. עכשיו הקולים שלו שווים כמו 50 חוזים בלונג, והוא לא רוצה להיות חשוף, אז באותו רגע הוא מוכר 50 חוזים ונמצא על אפס.
המחיר מתחיל לעלות, והדלתא עולה ל־0.6. הקולים שלו שווים עכשיו 60 חוזים, והוא מכר רק 50. אז הוא מוכר עוד 10. השוק ממשיך לעלות, הוא מוכר עוד. המחיר יורד והדלתא יורדת ל־0.4? עכשיו הוא צריך רק 40, אז הוא קונה 10 בחזרה.
וזה לא שיקול דעת. הוא לא ״רוצה״ למכור, הוא חייב, כי הוא לא מוכן להיות חשוף להפסדים. כל פעם שהשוק עולה הוא מוכר, וכל פעם שהשוק יורד הוא קונה. הוא הולך נגד התנועה, ולכן הוא משמש בלם: השוק עדיין יכול לעלות ולרדת, אבל התנועות איטיות ומתונות יותר, ופריצות ושבירות נוטות להיבלם.
גמא שלילית: גז
עכשיו הפוך. עושה השוק מכר 100 קולים. הקולים שמכר שווים נגדו כמו 50 חוזים בשורט, אז כדי להיות מגודר הוא קונה 50 חוזים.
המחיר עולה, הדלתא עולה ל־0.6, והוא צריך לקנות עוד 10. כלומר השוק עולה, והוא קונה ומתדלק את העלייה. השוק יורד, והוא מוכר ומתדלק את הירידה. זוכרים את הדוגמה בטבלת הדלתא? זה בדיוק זה. הוא רודף אחרי המחיר, ולכן בגמא שלילית התנועות חדות וארוכות.
עושה השוק קנה אופציות
השוק עולה ↑ הוא מוכר
השוק יורד ↓ הוא קונה
תנועות מתונות
עושה השוק מכר אופציות
השוק עולה ↑ הוא קונה
השוק יורד ↓ הוא מוכר
תנועות חדות וארוכות
וכמובן, זו נטייה ולא חוק טבע. גם בבלם השוק יכול לעלות, פשוט לאט יותר, ויש עוד גורמים שמשפיעים, כמו מדד הפחד (VIX).
אפס הגמא: איפה הבלם הופך לגז
בשוק האמיתי יש אופציות בכל סטרייק, חלק עושי השוק קנו וחלק מכרו. אם מחשבים את הגמא שלהם בכל מחיר, מקבלים נקודה אחת שבה הסך הכל מתחלף מחיובי לשלילי. זו נקודת ההיפוך, אפס הגמא, או בשמה באנגלית gamma flip.
מעליה עושי השוק בבלם, והשוק נוטה לנוע לאט. מתחתיה הם בגז, והתנועות נוטות להיות חדות וארוכות. אז כשאנחנו באזור בלם, יורדים למטה ושוברים את נקודת ההיפוך, שם מתחילות התנועות הגדולות.
במפה כאן למטה אפשר לראות את כל זה בעיניים. בחרו אחד מארבעת המקרים, למשל הציבור קונה קול ועושה השוק מוכר אותה, ולחצו ״הנאסדק עולה״ או ״הנאסדק יורד״. תראו מה עושה השוק עושה בחוזים, ולמה זה בלם או גז. בחלק השני של המפה אפשר להזיז את מחיר הנאסדק ולראות איפה הוא עומד ביחס לקיר הקולים, לאפס הגמא ולקיר הפוטים.
איך הרמות האלה נראות על גרף אמיתי של NQ ו־ES, תוכלו לראות במדריך TradeGEX.
איפה רואים את זה בזמן אמת
אני עובד עם TradeGEX, פלטפורמה שמציגה את רמות הגמא, את נקודת ההיפוך ואת זרימת האופציות ישירות על גרף הנאסדק, ומתעדכנת לאורך היום. אני משלב אותה עם ATAS: הרמות אומרות לי איפה לשים לב, וזרימת הפקודות מאשרת מה באמת קורה. יש לי שיתוף פעולה איתם, ועם הקוד ANTAR מקבלים 15 ימים נוספים על המנוי הראשון.
הרמות נותנות נטייה, לא ודאות. זרימת הפקודות היא מה שמאשר בזמן אמת אם התרחיש מתממש. אין באמור המלצה לביצוע עסקאות.